לביטוח בע"מ נ' דוידוב

פסק דין

1.בפני תביעה שהוגשה על ידי התובעת לפיצויה בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטחה בסך של 15,770 בגין תאונת דרכים.

2.המדובר בתאונת דרכים שארעה ביום 23/6/2010 בין רכבו של מבוטחה (להלן: "מר אמסלם") אשר נהג ברכב, מסוג מיצובישי מס' רישוי 772866-1, לבין רכב מסוג פיג'ו פרטנר מס' רישוי 7427756 בבעלות חברת "איגור דוידוב- התזת חול וצביעה תעשייתית בע"מ בו נהג הנתבע.

3.לטענת התובעת, עת נסע מר אמסלם בבאר שבע והתקרב לכיוון צומת הסמוך לקניון מכיוון מערב למזרח, התקרב רכב הנתבע לצומת מכיוון דרום לצפון. לגרסתה, הואיל ובאותה עת לא פעלו הרמזורים בצומת עקב תקלה ובכיוון נסיעתו של הנתבע הוצב תמרור עצור והנתבע לא ציית לתמרור המוצב בכיוונו, לא נתן זכות קדימה, התפרץ לצומת וגרם להתנגשות בין כלי הרכב, הרי שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו.

2.מנגד טען הנתבע כי דין התביעה להידחות.

לטענתו, אכן הגיע לצומת ובאותה עת הרמזורים לא עבדו, אולם לטענתו, מר אמסלם הוא אשר לא נתן זכות קדימה ולא שמר על מהירות סבירה בהתאם לתנאי הדרך וגרם לרכב נזקים המתוארים בחוות דעת השמאי שצירף לתיק.

בדיון שהתקיים בפניי, הנתבע הוסיף וטען שבצומת הנדון אין תמרור עצור. כן טען הנתבע שמר אמסלם הגיע במהירות לצומת על אף שהנתבע היה כבר באמצע הצומת ולכן פגע מר אמסלם עם רכבו ברכב בו נסע הנתבע בצד שמאל.

3.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים המצויים בתיק ובהינתן הדעת לעדויות שהוצגו ובכלל זה לעדותו של מר אמסלם אשר העיד כי אינו מכיר הצומת שכן אינו נוהג לנסוע בה רבות ואף לא זכר אם היה בצומת תמרור עצור מכיוון נסיעתו של הנתבע ובהעדר כל תמונה או ראייה אחרת אשר יש בה כדי לבסס קיומו של תמרור עצור בצומת או תמרור אחר אשר יש בו בכדי להעיד על כך שהחובה ליתן זכות קדימה רובצת לפתחו של רכב המגיע מכיוון דרום לצפון ובשים לב לכך שהנטל להוכיח התביעה מוטל על התובעת, אני קובעת כי לא הוכח שאכן היה קיים בצומת תמרור עצור או כל תמרור אחר בסמוך לכיוון נסיעת הנתבע המטיל עליו ליתן זכות קדימה לרכב הבא משמאלו.

4.משכך, והואיל והתובעת לא הוכיחה קיומו של תמרור כלשהו בצומת המורה למי מהנהגים ליתן זכות קדימה לנהג השני ובשים לב לכך שהרמזורים בצומת לא פעלו באותה עת, חלות הוראות תקנה 64 (א) (1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, אשר קובעת שכאשר "נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, ייתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין".

בעניין הנדון אין מחלוקת שרכבו של הנתבע הגיע מצד ימין שכן רכבו הגיע מכיוון דרום לכיוון צפון ורכב התובע נסע מכיוון מערב למזרח.

4.אשר על כן אני קובעת שמר אמסלם, הנהג בכרב המבוטח על ידי התובעת, הוא שנסע בניגוד להוראות תקנות התעבורה שכן נכנס לצומת כאשר היה עליו לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין, הוא רכבו של הנתבע. משכך, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של מר אמסלם אשר נסע בכביש בניגוד להוראות תקנות התעבורה.

5.משכך, דין התביעה להידחות וכך הנני מורה.

6.התובעת תישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: